ההגדרה "מהי משפחה" שנויה במחלוקת וכל ניסיון להגדיר אותה פוגש את ההקשר של המציאות החברתית.

למשפחה אין בעצם הגדרה אחת, טבעית, אוניברסלית ונצחית. בכל חברה ובכל תקופה מתקיים משא ומתן על המשמעות של המילה "משפחה" ועל היחס שיש להעניק להתארגנויות החברתיות המוכרות כמשפחה. 
מוסד המשפחה הוא עדיין מוסד חברתי באמצעותו פרטים מבססים את זהותם והחברה שומרת על סדרה – הכלכלי, הפוליטי, הדתי והלאומי.
הניסיונות להגדיר את המושג "משפחה" מאפשרים הצצה לתפיסות חברתיות שהשתנו במהלך השנים אך עצם המחקר עצמו משפיע על תפיסת מקומו של הפרט בחברה.


 

אני פוגשת את הקונפליקט הזה בין תהליך האינדיבידואציה לשמרנות הישראלית בחיי האישיים כנושאת את הסטטוס "אמא יחידנית מבחירה". 

כילדה ואישה שגדלה במשפחה גרעינית הטרונורמטיבית, גם אני חלמתי על חתונה, בעל ו-2-3 ילדים. על אף הנורמטיבית במשפחה שלי, ערך החופש היה דומיננטי בבית הגידול שלי. יכולתי לבחור את מסלול ההתפתחות שלי, אישית ומקצועית ואכן בחרתי. 

המסע שלי להקמת משפחה משלי עבר דרך מאבק עיקש בין הערכים הפמיניסטים שחילחלו לחיי ברוח התקופה, לבין הרצון להשתייך לחברה הנורמטיבית. כשהתבגרתי, רוב חברותי וחבריי התחתנו (והתגרשו), הביאו ילדים, רכשו בתים בפריפריה וחיו חיי משפחה טובים יותר או פחות.

רק בגיל 35, כשעמדתי נכוחה אל מול המציאות של השעון הביולוגי המתקתק, נפתחה בפניי הבחירה האמיתית.

בחרתי להביא ילד לעולם, לבד, בתמיכת משפחת המוצא שלי – DIY Biography. הקמת משפחה משלי, מעניקה לי לעיתים תחושה שאני חלק מהחברה, בעיקר בישראל המשפחתית כל כך.

 

אני מניחה שהקונפליקט הזה מלווה את רוב הנשים ברוב המשפחות – המתח בין האישה האינדיבידואלית שאני לבין הצורך להשתייך לחברה ולהרגיש נורמלית ולגיטימית. בין לשאת בנטל התפקידים המרובים במשפחה בעצמי או לחלוק את הנטל עם אחר.

חיפוש ההגדרה "מהי משפחה" מעורר שאלות רבות בנוגע לתפקידה של "המשפחה" כגורם המחולל שינוי חברתי בספירה הציבורית וכאמצעי להשתייך לחברה המשתנה באופן תדיר כאדם פרטי.