→ לכל המאמרים

לחבר את הנקודות: על גישת CTD, Connecting the Dots

בעולם שבו הזהות שלנו נרקמת ממגוון מקורות, כישורים שצברנו, תפקידים שמילאנו, חוויות שבחרנו וגם כאלה שפשוט קרו לנו, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם שואלים: איך אני מחבר.ת את כל מי שאני לכדי דרך מקצועית ואישית שיש בה יציבות, משמעות ותחושת הגשמה?

CTD, Connecting the Dots היא גישת עבודה שצמחה מתוך שנים של ליווי אנשים, משפחות וקהילות ומתוך תהליך אישי מתמשך. היא נולדה מתוך ההבנה שהדרך להגשמה מתחילה מבפנים. כשאנחנו מזהים את הרגעים שהרכיבו את הסיפור שלנו ומחברים ביניהם, אנחנו מבינים את הדרך שעשינו ולומדים לקבל את מי שאנחנו. מתוך הקבלה הזו מתבהרת הדרך קדימה, באופן מדויק, מחובר ומציאותי.

אז מה זה בעצם "לחבר את הנקודות"?

הנקודות הן הרגעים, גדולים כקטנים, שהותירו בנו חותם רגשי: תחושת גילוי, תנועה פנימית, שבר, פרידה, הצלחה או השראה. כשאנחנו מתבוננים בהם לאורך זמן, מתגלים קווים. כשהקווים מתחילים להתחבר, נרקם סיפור. הסיפור הזה הוא התחלה של דרך.

וכשאנחנו רואים את הסיפור שלנו כפי שהוא, על המורכבות והעומק שבו, מתאפשרת תנועה שלמה יותר לעבר מימוש.

על מה מבוססת הגישה?

גישת העבודה שואבת השראה וכלים ממגוון תחומים שלמדתי ותרגלתי לאורך השנים, ביניהם NLP, דמיון מודרך, ייעוץ זוגי ומשפחתי, פסיכולוגיה יונגיאנית, אימון, פסיכולוגיה חיובית, בודהיזם ומיינדפולנס. הגישה יוצרת מרחב בהיר, רך ומכוון, מרחב שמחזיק בתוכו את הסיפור, את תהליך היצירה שלו, ואת העשייה שנולדת מתוכו. כך אנחנו יכולים להביא את עצמנו כמו שאנחנו ממש, אל תוך החיים, היחסים, והעולם.

למה זה חשוב?

רבים מאיתנו לומדים להתאים את עצמם לעולם ושוכחים להתאים את חייהם לעצמם. CTD היא הזמנה לעצור, להקשיב למה שמתרחש בפנים ולבנות דרך שיש בה הלימה בין זהות, בחירה ומעשה.

כשהחיבור הזה נוצר, המימוש נעשה אפשרי מבפנים, צעד אחר צעד.

למי זה מתאים?

• לאנשים יצירתיים, עצמאים או רגישים, שנמצאים בצומת מקצועית או זהותית

• למי שמרגיש.ה שהוא אדם של גם וגם, עם תחומי עניין, כיוונים וחלקים שונים של זהות, ומבקש.ת לחבר ביניהם לסיפור אחד שלם

• למי שמבקש.ת לנוע מחיפוש להבנה, לכיוון ולתחושת הגשמה

• למי שרוצה לבנות מסגרת שמתאימה לזהות ולדרך שלו.ה

ומה עכשיו?

אם את.ה מרגיש.ה שזה מדבר אליך, יכול להיות שזה הזמן להתחיל לחבר את הנקודות. אפשר להתחיל בלי לדעת מראש מה יצא מהן, לעצור לרגע ולשאול: מה אני כבר יודע.ת על עצמי ועדיין לא נתתי לו להוביל?

למאמרים נוספים ←