לחזור לזכור – איך היזכרות מפורטת מעוררת בנו את הכוחות היזכרות מפורטת Elaborative reminicing היא תהליך מודע של בחירה לחזור לרגעים שבהם הרגשנו במלואנו. אנחנו בוחרים לעצור, להיזכר ברגעים של עוצמה, יצירתיות, שייכות או התרגשות אמיתית – ברגעים שבהם היינו נוכחים במלואנו. דרך ההתבוננות הזו אנחנו מתחברים מחדש אל הכוחות שפעלו שם ומאפשרים להם לחזור ולפעול בתוכנו. אנחנו חוזרים לרגע שבו הכול היה פתוח וברור, או אולי לרגע קשה שבו מצאנו בעצמנו כוח שלא ידענו שיש. ברגעים האלה אנחנו לא רק נזכרי

אנחנו רגילים לחשוב על עבודה בתור מה שאנחנו עושים, אבל האמת היא שהעבודה שלנו מספרת עלינו כמעט הכול. היא חושפת את הדרך שבה אנחנו מגיבים, איך אנחנו נכנסים למערכות יחסים, מה אנחנו מאבדים כשאנחנו בלחץ, ומה גורם לנו להרגיש שייכים באמת. היא כמו מראה גדולה שמחזירה אלינו את השאלות הכי עמוקות על זהות, ביטחון ומשמעות. יש אנשים שעבורם העבודה היא במה. אחרים מרגישים שהיא סוג של בית. יש גם כאלה שפשוט רואים בה מקום שבו הם מנסים למצוא את עצמם, להשתלב, או לשמור על שקט פנימי. כל אחד מאיתנו יוצר

בעולם שבו הזהות שלנו נרקמת ממגוון מקורות – כישורים שצברנו, תפקידים שמילאנו, חוויות שבחרנו וגם כאלה שפשוט קרו לנו –רבים מאיתנו מוצאים את...

בשנות ה־90 שני חוקרים, תומס בויס וברוס אליס, הציעו דרך חדשה להבין רגישות אצל ילדים. הם חילקו את הילדים לשלוש “משפחות בוטניות”: חרציות, צבעונים וסחלבים . ילדי החרציות, כמו הצמח שיכול לפרוח כמעט בכל אדמה ובכל מזג אוויר, עמידים מטבעם. הם מתמודדים היטב גם בסביבה לחוצה או לא מיטיבה, ופחות מושפעים מגורמים חיצוניים.הצבעונים מייצגים את האמצע: יש להם רגישות מסוימת, אך גם יכולת להסתגל.ואילו ילדי הסחלבים - אותם ילדים נדירים ורגישים - מגיבים בעוצמה לכל תנאי הסביבה. כשהיא תומכת ומטפחת, הם