איך מתחברים מחדש לכוחות שבנו

לחזור לזכור – איך היזכרות מפורטת מעוררת בנו את הכוחות

היזכרות מפורטת Elaborative reminicing היא תהליך מודע של בחירה לחזור לרגעים שבהם הרגשנו במלואנו. אנחנו בוחרים לעצור, להיזכר ברגעים של עוצמה, יצירתיות, שייכות או התרגשות אמיתית – ברגעים שבהם היינו נוכחים במלואנו. דרך ההתבוננות הזו אנחנו מתחברים מחדש אל הכוחות שפעלו שם ומאפשרים להם לחזור ולפעול בתוכנו. אנחנו חוזרים לרגע שבו הכול היה פתוח וברור, או אולי לרגע קשה שבו מצאנו בעצמנו כוח שלא ידענו שיש. ברגעים האלה אנחנו לא רק נזכרים – אנחנו חווים מחדש. הגוף זוכר, הלב נפתח, משהו מתבהר ומתחזק באותו זמן.

היזכרות מפורטת – תנועה שמחייה את מה שחי בנו

היזכרות מפורטת היא דרך עדינה לחזור לחיים עצמם. היא מזמינה אותנו להתבונן ברגעים שעיצבו אותנו – רגעי שיא ושפל – ולתת להם מקום מחודש. כשאנחנו מתעכבים על התחושות, על הרגש, על מה שאיפשר לנו לפעול, משהו מתעורר בתוכנו. אנחנו מזהים את הכוחות, את היצירתיות, את התקווה שהייתה שם – ומביאים אותה חזרה להווה.

מחקר מאוניברסיטת Aarhus (Olsen & Højen, IASCL 2024) מצא שהיזכרות מפורטת מעוררת רגשות חיוביים ומחזקת תחושת קשר ומשמעות גם בשיחות יומיומיות על עברנו. היא מעודדת עיבוד רגשי, קישור בין מחשבות לרגשות וחיבור בין עבר להווה. במילים פשוטות – כשאנחנו נזכרים בפרטים של רגעי החיים שלנו, אנחנו מפעילים מחדש את מקורות המשמעות והחיות שבנו, ומעורר את התקווה לזמנים טובים שיבואו.

רגעי שיא ורגעי שפל – המקומות שבהם למדנו מי אנחנו

רגעי השיא מלמדים אותנו מה מניע אותנו באמת: איפה אנחנו מרגישים חיים, מחוברים, יצירתיים. רגעי השפל חושפים את המקומות שבהם איבדנו כיוון, וגם את מה שאיפשר לנו להתרומם בחזרה. כשאנחנו נותנים לשני הקצוות האלה להיפגש, נוצר סיפור שלם יותר – כזה שמאפשר לנו לראות את מה שקרה ואת מי שהיינו בתוכו.

כל רגע כזה הוא פיסת מידע עלינו – דאטה רגשית. וכשאנחנו מתבוננים בה בעיניים טובות, היא עוזרת לנו לזהות חוזקות, משאבים, ערכים, וגם גבולות פנימיים ששמרו עלינו לאורך הדרך. כך, מתוך הזיכרון, מתעוררת תקווה. כי אנחנו נזכרים לא רק במה שהיה קשה, אלא גם ביכולת שלנו לנוע דרכו.

היזכרות מפורטת Elaborative reminicing

תרגול קטן להיזכר בעצמנו

אפשר להתחיל בפשטות. בחרו רגע שיא ורגע שפל מתוך השנה האחרונה. רשמו לעצמכם:

• מה קרה שם?

• מה הרגשתי?

• מה אפשר לי לפעול?

• מה למדתי על עצמי?

זה תרגיל פשוט, אבל עוצמתי. כי כשאנחנו נותנים לרגעים האלה מילים, אנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו חיים. שאנחנו משתנים, מתפתחים, ושהכוחות שלנו תמיד היו שם – רק חיכו שניזכר בהם.

הזמנה לחיבור

בסדנה WHO A(M)I אנחנו משתמשים בתהליך הזה כחלק מעבודת הגילוי וההבנה העצמית. דרך חקירת רגעי שיא ושפל, אנחנו לומדים לראות את עצמנו דרך הסיפורים שלנו – דרך מה שקרה ודרך מה שהתעורר בתוכנו. כל המילים, הסיפורים והמשאבים שמתגלים הופכים להיות דאטה שהסוכן יודע לתרגם לתוצרים חיים – כאלה שמאפשרים לנו לתקשר לעצמנו את הזהות האמיתית שלנו, וגם לעולם. ובכך נפתחת הדרך למימוש ולהגשמה, להיות מי שאני ממש.